נעים מאוד, הילל.

גיל 5 קיבלתי את המצלמה הראשונה, והתחלתי לצלם הכול. הייתי ילד שקט ורגיש, והצילום הכניס לי ניצוץ בעיניים. בגיל 8 אחי הגדול הראה לי את תוכנת העריכה, פרמייר, ומאז, במשך שנים, זה היה כמעט כל מה שעשיתי:

מצלם. עורך. מראה לאמא. ושוב.

בתיכון הצטרפתי למגמת צילום ועריכה של משרד העבודה. שם הקמתי עסק ולמדתי ממורים בתעשייה. היום אני מחכה לגיוס בחיל ההסרטה כעורך צבאי, ופנוי לעבודות.

לקראת גיוס לחיל ההסרטה — ובינתיים, היומן פתוח לעבודות.

בואו נדבר

מחוץ לעבודה

יש גם צד שקט יותר

פרויקטים של צילום וסרטים קצרים שאני יוצר בשביל עצמי — בלי לקוח ובלי בריף.

לאמנות האישית